ר"ן על נדרים ב׳ ב:ט׳

9 וכל היכא דפתח בה לא מפרש בה ברישא - דקס"ד דכי מתרצינן ההוא דסליק מיניה הוה מפרש ברישא בדוקא קאמרינן דאי ליכא קפידא במילתא ה"ל לתנא למתנינהו לכולהו בחדא גוונא ומשום הכי מקשי:

10 והתנן יש נוחלין ומנחילין - היינו האב את הבנים נוחלין ולא מנחילין היינו האיש את אמו: